מסמכי יסוד
יעוד המכון
מדינת ישראל בשנת תת"ח / 2048 - יהודית ודמוקרטית
הבטחת המש ך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, גם לאחר הרחבת גודלה היחסי של הקהילה החרדית בישראל.
מטרות
1. ביסוס זהות חרדית ודמוקרטית כפרטים וכקהילה
2. ביסוס "מחנה דמוקרטי" משותף לחרדים וללא חרדים המאפשר תפיסת חיים משותפים, סולידריות ואחריות לקיומה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית
3. כינון תפיסה אזרחית בקהילה החרדית
רציונל
יצירת חיבור תודעתי רעיוני ומעשי בין תפיסת עולם חרדית לבין הזדהות עם תפיסת עולם הומניסטית, אזרחית, דמוקרטית וליברלית תעשה מתוך אמונה וחשיבה כי אין סתירה הכרחית בין חרדיות לדמוקרטיה, וכי היכולת לחבר ביניהם היא הכרחית וקריטית לעתידה ושגשוגה של מדינת ישראל, עם קהילה חרדית משמעותית, שותפה ונושאת באחריות לקיומה וניהולה של המדינה.
יעוד המכון
רקע
בימים אלו, לפני ה 7 באוקטובר הנורא, ובודאי לאחריו , מצוייה מדינת ישראל במשבר חריף הנוגע בעומק זהותה ותפקודה כמדינה - יהודית ודמוקרטית כאחד. המאבק המתחולל בימים אלו הוא על דמותה וצביונה הדמוקרטי של המדינה והחברה.
בהתבוננות על התמונה הפוליטית הנוכחית כמו גם על תמונת העתיד של מדינת ישראל - ברור לנו כי תפיסת העולם של הקהילה החרדית, ביחס לערכים דמוקרטיים, הינה בעלת משקל מכריע באשר לקיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
הקהילה החרדית בישראל מונה כיום למעלה ממיליון נפש וחלקה באוכלוסייה הוא יותר מ-10%, בשל מאפייניה הדמוגרפיים היא גדלה בקצב מהיר יותר משל יתר החברה הישראלית וחלקה היחסי במדינה ובחברה עשוי להמשיך ולגדול בעשורים הבאים. הצפי הוא לצמיחתה לכדי 20% מכלל החברה בשנת 2040, ולכדי 40% בשנת 2060.
75 שנים חלפו מאז הקמת המדינה, אך רבים בקהילה החרדית בישראל אינם מכירים בסמכותה של המדינה, במחויבות לחוקיה ובנאמנות למוסדותיה, אינם אוחזים בתודעה אזרחית, ואינם מודעים לשיח בסוגיות כדוגמת הומניזם, דמוקרטיה וליברליזם. השיח הרווח בנושאים אלו הוא ברובו הגדול חילוני ורחוק לחלוטין משפתם ומעולמם של מרבית החרדים. זאת למרות שבעבר היו לא מעט חרדים ובכללם תלמידי חכמים מוכרים ומוערכים, שהחזיקו
באופן מובהק בעמדות אזרחיות, דמוקרטיות, הומניסטיות וליברליות. במובן זה, אנו מבקשים אפוא להחזיר עטרה ליושנה.
בשנים האחרונות מתקיימים תהליכי שילוב חרדים בתעסוקה, באקדמיה, מעט גם בצבא,ובעוד מרחבים של כלל החברה הישראלית אך עם זאת, לא חל שינוי מספק בעמדות של מרבית החרדים בסוגיות אלו.
ככל שחלקם של החרדים בחברה ובמדינה יגדל - תופעה זו עלולה להוביל להחלשתה של הדמוקרטיה הישראלית ולהחרפת הקיטוב בין הקהילה החרדית לכלל החברה הישראלית.
על פי מחקר שנעשה, בקהילה החרדית ישנם כיום רבים וטובים המבקשים לשמור על זהותם הדתית החברתית והתרבותית, לצד נאמנות ומחויבות לתפיסות עולם הומניות, אזרחיות, דמוקרטיות וליברליות. לשם כך, יש צורך בפיתוח מהלך רחב שיצור שפה חדשה תורנית-דמוקרטית, שתאפשר את קיומם של שני עולמות אלו בכפיפה אחת.
הנחות יסוד
-
קיומה הדמוקרטי של החברה הישראלית בטווח הארוך תלוי בשינוי תפיסתי משמעותי שיתחולל בקרב חלקים נרחבים בקהילה החרדית ביחס לתפיסת עולם דמוקרטית, וחזרה לתפיסות שרווחו יותר בעבר בקהילה החרדית.
-
לשם כך, יש לפעול ליצירת אינטגרציה בין השפה ותפיסת העולם התורנית חרדית לבין השפה ותפיסת העולם הדמוקרטית.
-
התמורה תתרחש מתוך נאמנות לתפיסת העולם החרדית ולא כנגדה.
-
השינוי בתפיסה החרדית יתקיים באמצעות שיח פנים חרדי על ידי אנשים מתוך הקהילה החרדית, תוך דיאלוג ובניית שותפות בין העולם החרדי לבין כלל החברה הישראלית.
-
הצלחת התהליך תושג באמצעות יצירת שותפויות ושיתופי פעולה עם שחקנים נוספים בשדה, בתוך הקהילה החרדית ומחוצה לה.
פעולות המכון העתידיות
המכון יעסוק במרחבי חשיבה ופעולה שונים:
-
הגות והמשגה - ליבון הסוגיות השונות, תוך העמקה במקורות תורניים שונים, בדיאלוג מתמיד עם מומחים מעולמות תוכן שונים.
-
קהילה - יצירת מרחבים לשיח בקהילות מקומיות, יצירת בית רעיוני לקהילה רחבה, יצירת קהילות דיגיטליות ופיזיות שונות תוך תמיכה ברעיונות המרכזיים ויצירת פיתוחים יישומיים משותפים.
-
תקשורת ידע ומידע - פרסום חומרים בסוגיות הללו בשפה תורנית רלוונטית לקהל החרדי באמצעים שונים - ספרות, עיתונות, תקשורת דיגיטלית, מדיה חברתית
-
דיאלוג רב תרבותי - המכון יאפשר מרחבי דיאלוג במתודות ומבנים שונים, בסוגיות הללו בין הקהילה החרדית ובין כלל החברה הישראלית, ובכך יוכל בעז"ה לקדם הסכמות והבנות חשובות במגוון סוגיות העומדות על הפרק במפגש ביניהם.
-
חינוך - ליווי והטמעת ערכי חרדיות דמוקרטית במוסדות חינוכיים, בניית תכניות לימוד רלוונטיות, הכשרת עובדי ועובדות הוראה, קיום סמינרים וימי עיון לקהל הרחב בקהילות השונות ובמרחב הדיגיטלי.
-
פיתוח מנהיגות - תוכניות קצרות מועד למנהיגות מגוונת, רבנים, אנשי ציבור, אנשי תקשורת ועוד.
-
מחקר - קיום תהליך מדידה והערכה במדדי תוצאה לגבי היישומים השונים שמוביל המכון ובנוסף מעקב באמצעות מחקר עומק של שינויים בעמדות הציבור החרדי.
(1) כפי שניתן לראות במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "יהודית, חרדית ודמוקרטית: מדינת ישראל והדמוקרטיה בעיניים חרדיות" משנת 2022
(2) אנו סבורים שקהל היעד הרלוונטי העיקרי הוא הציבור החרדי המודרני ובעל הנגיעות המודרניות המונה בסך הכל כ-40% מהקהילה החרדית על פי מחקריה של ד"ר לי כהנר
מי אנחנו

מלכי רוטנר
מנכ"לית שותפה
מלכי רוטנר היא יזמת חברתית במיזמים הפועלים לחיזוק מקומן של נשים חרדיות בעולמות הרוח והיהדות, מייסדת תוכנית 'לכתחילה' להגות חרדית עכשווית, ולשעבר שימשה ראש תחום חברה חרדית במכון שחרית. מלכי עוסקת בקידום תעסוקת אוכלוסיות מגוונות ומעוטות הזדמנויות, בוגרת תואר שני בחוג למגדר באוני' בר אילן, ותואר ראשון בסוציולוגיה והיסטוריה באו"פ.

מיכל גלבוע אטר
מייסדת - מנכ"לית שותפה
מיכל גלבוע אטר עוסקת מזה שני עשורים בקידום תרבות דמוקרטית בהיבטים חינוכיים וחברתיים בחברה הישראלית. ב-16 השנים האחרונות פעלה במסגרת "המכון הדמוקרטי - חברה וחינוך" בתפקידים שונים וכמנכ"לית הארגון במשך 8 שנים. כיום מנכ"לית ארגון ילדותא - ארגון חברתי לקידום הגיל הרך בתפיסה הומניסטית דמוקרטית.