רקע 

בימים אלו, לפני ה 7 באוקטובר הנורא,  ובודאי לאחריו , מצוייה מדינת ישראל במשבר חריף הנוגע בעומק זהותה ותפקודה כמדינה  - יהודית ודמוקרטית כאחד. המאבק  המתחולל בימים אלו  הוא על דמותה וצביונה הדמוקרטי של המדינה והחברה.
בהתבוננות על התמונה הפוליטית הנוכחית כמו גם על תמונת העתיד של מדינת ישראל -  ברור לנו כי תפיסת העולם של הקהילה החרדית, ביחס לערכים דמוקרטיים, הינה בעלת משקל מכריע באשר לקיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
הקהילה החרדית בישראל מונה כיום למעלה ממיליון נפש וחלקה באוכלוסייה הוא יותר מ-10%, בשל מאפייניה הדמוגרפיים היא גדלה בקצב מהיר יותר משל יתר החברה הישראלית וחלקה היחסי במדינה ובחברה עשוי להמשיך ולגדול בעשורים הבאים. הצפי הוא לצמיחתה לכדי 20% מכלל החברה בשנת 2040, ולכדי 40% בשנת 2060.

75 שנים  חלפו מאז הקמת המדינה, אך רבים בקהילה החרדית בישראל אינם מכירים בסמכותה של המדינה, במחויבות לחוקיה ובנאמנות למוסדותיה, אינם אוחזים בתודעה אזרחית, ואינם מודעים לשיח בסוגיות כדוגמת הומניזם, דמוקרטיה וליברליזם. השיח הרווח בנושאים אלו הוא ברובו הגדול חילוני ורחוק לחלוטין משפתם ומעולמם של מרבית החרדים. זאת למרות שבעבר היו לא מעט חרדים ובכללם תלמידי חכמים מוכרים ומוערכים, שהחזיקו

באופן מובהק בעמדות אזרחיות, דמוקרטיות, הומניסטיות וליברליות. במובן זה, אנו מבקשים אפוא להחזיר עטרה ליושנה.
בשנים האחרונות מתקיימים תהליכי שילוב חרדים בתעסוקה, באקדמיה, מעט גם בצבא,ובעוד מרחבים של כלל החברה הישראלית אך עם זאת,  לא חל שינוי מספק בעמדות של מרבית החרדים בסוגיות אלו.
ככל שחלקם של החרדים בחברה ובמדינה יגדל - תופעה זו עלולה להוביל להחלשתה של הדמוקרטיה הישראלית  ולהחרפת הקיטוב בין הקהילה החרדית לכלל החברה הישראלית. 
על פי מחקר שנעשה, בקהילה החרדית ישנם כיום רבים וטובים המבקשים לשמור על זהותם הדתית החברתית והתרבותית, לצד נאמנות ומחויבות לתפיסות עולם הומניות, אזרחיות, דמוקרטיות וליברליות. לשם כך,  יש צורך בפיתוח מהלך רחב שיצור שפה חדשה תורנית-דמוקרטית, שתאפשר את קיומם של שני עולמות אלו בכפיפה אחת.